לוקליזציה

לא מזמן התפרסם דירוג רמת הקושי של לימוד שפות שונות. דירוג זה הורכב על ידי המכון האמריקאי ובמסגרתו חולקו השפות השונות לקבוצות בהתאם למספר השעות שנדרשו על מנת ללמוד אותן.  בין השפות שדרשו את מספר שעות הלמידה הגבוה ביותר הייתה השפה הגרמנית שדרשה כ-900 שעות לימוד בממוצע (העברית, דרך אגב דורשת 1,100 שעות). אז מה הם האתגרים בלימוד השפה הגרמנית?

על הגרמנית

הגרמנית, או בשמה במקור – Deutsch (דויטש), מדוברת באזורים רבים באירופה, ועל כן היא אף אחת השפות הרשמיות של האיחוד האירופי. הגרמנית שייכת למשפחת השפות ההודו-אירופיות, וניתן לשמוע ניבים שונים שלה באוסטריה, בלוקסמבורג, באזורים  מסוימים בצרפת, ובארצות אירופיות אחרות. מלבד השם "דויטש" יש לגרמנית שמות רבים נוספים הנובעים משמו של השבט הדובר את ניב זה. הצרפתים למשל מכנים את הגרמנית בשמו של השבט האלמאני, וגם בערבית היא מכונה "אלמאניה".

אוצר המילים

אחד האתגרים המרכזיים בלימוד השפה הגרמנית הוא לא בהכרח המבנה שלה או לימוד הכללים הדקדוקיים שלה, אלא דווקא אוצר המילים המורכב שלה. מאוד מורכב. למעשה בגרמנית ניתן לבנות מילים באמצעות צירוף של מילים רבות זו לזו. כך יכולה להיווצר שרשרת ארוכה ובלתי נגמרת כמעט של מילים. במקרים רבים, יכול להפוך משפט אחד בעברית למילה אחת שנראית אינסופית כמעט. למשל המילה Bahnliniennetzplan משמעותה מפת קווי רשת הרכבות. מילה זו נחשבת לקצרה יחסית בשפה הגרמנית, וישנם מילים רבות בנות כמה עשרות אותיות. הסיבה לאופן זה של חיבור המילים היא שבגרמנית לא קיימת אפשרות הסמיכות. בעברית ניתן כאמור להשתמש בצירוף כגון "בית ספר" או "מפת דרכים", וישנם מקרים שבהם ניתן לפרק את הסמיכות הזאת באמצעות המילית "של", וכך במקום לכתוב "ספרי הילדים" להגיד "הספרים של הילדים". אך אפשרות זו אינה קיימת בגרמנית, ועל כן אנשי מקצוע העוסקים בתרגום שפות מתקשים לא פעם בפענוח אותן שרשראות מילים בלתי נגמרות.

ריבוי משמעויות

אופן הכתיבה וההרכבה של מילים בגרמנית כולל שימוש מתחיליות רבות המתחברות לבסיסה של המילה. גם אם התלמיד השקדן למד כבר מילה אחת, הרי שתוספת של תחילית זו או אחרת עשויה לשנות לגמרי את המשמעות שלה. תכונה זו יוצרת אומנם שפה דינמית המאפשרת יצירתיות רבה, אך היא מקשה על הלימוד של השפה ומחייבת הכרה של כל התחיליות וכמובן של כל אפשרויות החיבור שלהן למילים אחרות. תופעה נוספת המוכרת גם משפות אחרות היא שלאותה המילה עשויות להיות משמעויות שונות לחלוטין, משמעויות שלכאורה אין כל קשר ביניהן. המילה Absatz יכולה להיות "פסקה", אך גם "סדק" ובמקרים אחרים יהיה מדובר בכלל ב"מרפסת". ואם זה אינו מספיק, הרי שאם נשנה את המילה במעט, נקבל את המילה Aussatz שמשמעותה בעברית "צרעת". אין זה פלא שלעתים קיים קושי ממשי למצוא מתרגמים המסוגלים לבצע תרגום איכותי של גרמנית לעברית, ובמקרים רבים אין מנוס מפניה לחברת תרגום מקצועית.

בניית משפטים

על מנת לבנות משפט בשפה הגרמנית נזקקים הדוברים למשפט ראשי ולמשפט משני. המשפט המשני נבנה כך שהפועל שלו מופיע בסופו. אם בעברית נגיד למשל "הם אמרו שהם יתקנו את המכונה מחר",  הרי שבגרמנית הסדר הזה ישתנה לגמרי, ויהפוך למשהו כזה: "הם אמרו שהם מחר את המכונה יתקנו". כדי להבין את רוח השפה הגרמנית ואופן הפעולה שלה, נדרש דובר העברית (או דובר כל שפה אחרת) לזנוח לגמרי את הדקדוק שהוא הורגל בו ולאמץ צורה חדשה לגמרי של בניית משפטים. הבעיה הזאת משותפת כמובן לכל מי שלומד שפה חדשה, אך היא מורגשת במיוחד כאשר מדובר בשפה הגרמנית. עם הזמן, ככל שמתרגלים לשפה ולצליל שלה, ניתן גם להבין יותר טוב את כללי החיבור בין המילים השונות.

מערכות הזמנים

לפני שמתלוננים על מערכת הזמנים המורכבת של הגרמנית חשוב לזכור כי גם מערכת הבניינים בעברית אינה פשוטה כלל והיא כוללת יוצאי דופן רבים. אך גם אם לוקחים את זה בחשבון, הניווט בין מגוון הזמנים של השפה הגרמנית הוא עסק מורכב. הגרמנית כוללת 12 סוגים שונים של זמנים, שבמסגרתם ניתן גם למצוא זמני פרפקט המוכרים גם בשפות אחרות באותה המשפחה. זמני הפרפקט הללו עשויים לכלול הבדלות דקות ביותר בין האחד לבין השני. כך למשל קיים פרפקט התנאי שמטרתו להצביע על תנאי עבר שלא יצא לפועל, והוא נבדל מתנאי העתיד הממשי ומתנאי הווה (שנועד לציין תנאי היפותטי). החדשות הטובות הן שמערכת הזמנים הזאת פועלת על פי חוקיות מסודרת. החדשות הרעות הן שעל מנת לשלוט במערכת הזאת, יש צורך בשינון בקנה מידה נרחב, ובהחלט לא יזיק גם זיכרון פנומנלי.

הגרמנית ניבים רבים לה

גם מי שהצליח להתגבר על הקשיים הרבים של אוצר המילים, סדר המשפט וחיבור התחיליות השונות, וגם מי שניחן בזיכרון צילומי, יתקל בקושי נוסף. כפי שנאמר בפתיחה, השפה הגרמנית מדוברת במדינות רבות באירופה, וכל אחת ממדינות אלו אימצה לעצמה ניב שונה מעט, שלא לדבר על השינוי בהגייה בין האזורים השונים. במקרים מסוימים ההבדל בין הניבים הוא כל כך משמעותי, עד שאפילו דוברי גרמנית ילידית יתקשו להבין אותם. אם מעוניינים לבצע הקבלה שתדגים עד כמה הניבים שונים זה מזה, ניתן לחשוב למשל על העברית לעומת השפה הארמית. כל דובר עברית שינסה לקרוא טקסט בארמית יתקל בקשיים רבים, על אף הקרבה הקיימת בין שתי השפות. כך צירוף כגון "איפכא מסתברא" לא יובן בהכרח כ"ההפך מסתבר".

בסופו של דבר, לימוד שפה חדשה מחייב קבלה של אופן חשיבה שונה ותפיסת עולם שונה. מי שיתמיד ויצליח ללמוד את השפה הגרמנית ירוויח דרך חדשה להסתכל על העולם.

 

Log in with your credentials

Forgot your details?