בשנים האחרונות תחום התרגום עובר שינוי משמעותי. בעבר מלאכת התרגום בוצעה בעיקר בידי מתרגם אנושי שהיה לומד שנים ארוכות כדי שיוכל לעסוק במקצוע זה. המתרגם היה נעזר במילונים עבי-כרס, היה מתייעץ עם מומחים בתחומים שונים ומרחיב את הידע האישי שלו תוך כדי עבודתו. אך כיום, לרשות המתרגם עומדים כלים חדשים כגון תוכנות תרגום שונות. במצב זה נשאלת השאלה מהו היתרון שבידיעת כמה שפות? במאמר הבא נציג את התועלות הקיימות ברב-לשוניות באופן כללי ואת היתרונות של רב-לשוניות בתחום התרגום בפרט.
חיזוק יכולות קוגניטיביות
לכל אורך ההיסטוריה, האדם ניסה להבין טוב יותר את הסביבה שבה הוא חי ולהסביר לעצמו את התהליכים השונים המתרחשים בה. אך התהליכים המסתוריים ביותר והמורכבים ביותר מתרחשים לא במקום רחוק, אלא דווקא בתוך המוח האנושי. למעשה, גם היום זהו אחד מתחומי המחקר המרתקים ביותר, ובעזרתו אנחנו לומדים דברים חדשים על עצמנו, כל הזמן. חוקרים גילו למשל כי אנשים רב-לשוניים, כלומר אנשים הדוברים כמה שפות, הם בעלי כישורים קוגניטיביים טובים יותר. יש לכך גם הסבר; כאשר אנחנו דוברים כמה שפות, המוח שלנו לומד לפעול בהתאם למערכות שונות – שכן לכל שפה הדקדוק שלה והמבנה הייחודי שלה. במקרים רבים הדקדוק של שפה אחת סותר את הדקדוק של שפה אחרת או מתנגש במבנה שלה, וכך נוצר קונפליקט שהמוח האנושי נדרש לפתור. מכיוון שהמוח גם הוא סוג של שריר, הצורך להתמודד עם מצבים מאתגרים כגון זה מחזק אותו ומחזק את היכולות הקוגניטיביות של האדם. זאת אולי גם אחת הסיבות לכך שרב-לשוניות עשויה למנוע או לעכב דמנציה.
יכולת לבצע כמה משימות במקביל
כל מי ששמע פעם ילדים רב-לשוניים מדברים, יודע שמדובר בחוויה משעשעת ומעוררת מחשבה. הילד עשוי להתחיל משפט בשפה אחת ולהמשיך אותו בשפה אחרת ללא כל השהיה. במקרים אחרים, מילה בשפה אחת יכולה להשתלב במבנה התחבירי של שפה אחרת. כאשר הילד גדל הוא לומד כמובן להפריד בין השפות השונות, ובין המבנים התחביריים שלהן. בתהליך למידה זה, הילד רוכש גם מיומנות חשובה לא פחות – היכולת לבצע כמה משימות במקביל, או כפי שזה מכונה היום – מולטי-טסקינג. הצורך לעבור משפה לשפה וממבנה דקדוקי אחד לאחר מחדד ככל הנראה את היכולות לעבור בין משימות שונות בקלות יחסית. מיומנות זו היא כיום מצרך הכרחי בתחום העבודה, גם עבור מי שאינו מועסק במסגרת חברת תרגומים וגם עבור מי שאינו עוסק בהכרח בתחום של תרגום מקצועי. על כן, למידה של שפה זרה עשויה בהחלט לסייע גם למי שאינו נדרש לדעת שפה נוספת לצורך ניהול חיי השגרה שלו.
שימוש במאגרי מידע רבים
מידע וידע הם כיום הנכסים המרכזיים והחשובים ביותר שלנו. כאשר אנחנו מעוניינים ללקט מידע בנושא כלשהו אנחנו פונים בדרך כלל לרשת האינטרנט, או למאגרי מידע אחרים העוסקים בתחום המקצועי הרלוונטי. אך אף על פי שרשת האינטרנט עמוסה במידע, לא תמיד נוכל למצוא את המידע המבוקש בשפה הנדרשת. אם למשל ננסה לאתר בוויקיפדיה ערך כלשהו בשפה העברית, ייתכן כי נגלה שהערך דל יחסית לעומת הערך הזהה הקיים בשפה האנגלית. גם בתחום העיתונאות למשל, היכולת לדעת את שפת המקום היא קריטית; כישראלים אנחנו עדים לא פעם לפערים הקיימים בדיווחים באתרי חדשות בעברית לעומת הדיווחים באתרי החדשות הזרים. על כן, כאשר האדם דובר כמה שפות, עומדים לרשותו מאגרי מידע רבים יותר, ויש באפשרותו לאסוף מידע רב יותר בנושא המבוקש ולבנות תמונה מלאה ומקיפה יותר.
יתרונות מרכזיים לרב-לשוניות בתחום התרגום
מלבד היתרונות הכללים הגלומים ברב-לשוניות, לידיעה של כמה שפות יש יתרונות מרכזיים בעיקר בתחום התרגום.
בין היתרונות הרבים, נציין את המרכזיים שבהם:
- הבנה שלמה יותר של עולם הלשון – אדם העוסק בתחום של תרגום מקצועי, לומד להכיר לא רק את השפה הזרה שלמד, אלא גם את שפתו שלו. בין העברית לבין הערבית יש הרבה מן המשותף, ודרך מלאכת התרגום אפשר ללמוד לא מעט על ההיסטוריה המשותפת של שתי שפות אלו ועל התהליכים הלשוניים שעברו עליהן. כך המתרגם לומד להכיר יותר טוב גם את השפה שלו עצמו, ועם הזמן, משפר את המיומנות שלו במקצוע התרגום.
- היכולת לתרגם טקסט הכולל כמה שפות – לא פעם, חברת תרגומים נדרשת לתרגם טקסטים הכוללים מילים בודדות או משפטים בודדים הכתובים בשפה נוספת במסגרת תרגום מעברית לאנגלית ועוד. לדוגמה, ייתכן כי טקסט משפטי הכתוב בצרפתית יכלול גם מונחים באנגלית. במקרה זה, אם המתרגם יודע את שתי השפות, הוא לא יתקשה להשלים את מלאכת התרגום. לעומת זאת, מתרגם שהאנגלית שלו אינה משובחת, יתקשה אולי לבצע תרגום מקצועי, ואז יהיה צורך לפנות למתרגם נוסף.
- האפשרות לתרגם את אותו הטקסט לכמה שפות – מתרגם היודע כמה שפות, יש באפשרותו לתרגם את אותו הטקסט לכמה שפות שונות. עבודת תרגום מעין זו עשויה להידרש למשל כאשר יש צורך בתרגום של עלון מידע של תרופה. במקרים אלו, כאשר התרגום נעשה בידי אותו המתרגם, התוצאה היא לרוב אחידה יותר ולעיתים גם המחיר של עבודת התרגום "נוח" יותר לכיס.
- גמישות מחשבתית – כאמור, כאשר האדם לומד שפה נוספת, הוא לומד גם את המבנה שלה, את דרך המחשבה של דוברי השפה. הצורך הזה ללמוד דקדוק חדש מאפשר לאמן את המוח, אך יש לו גם השפעה חיובית נוספת; למידה של שפה חדשה מסייעת להגמיש את המחשבה – מה שעשוי להתברר כשימושי במיוחד עבור מתרגמים מקצועיים. לדוגמה, לעיתים המתרגם יידרש לעבודה המחייבת יצירתיות או פתרונות בלתי שגרתיים. במקרה זה, היכולת להתגמש ולתרגם את הטקסט בדרך חדשה תסייע להשלים את המלאכה על הצד הטוב ביותר.
