כסף – קצת היסטוריה

על פי התפיסה של היסטוריונים רבים, כניסתו של הכסף המזומן (hard cash) לחיים האנושיים מסמנת את סופם של החיים הפרימיטיביים. לפני שהכסף נכנס לשימוש נפוץ, היו בני האדם מקיימים סחר חליפין שבמסגרתו הוחלפו סחורות אלו באלו. במשך הזמן החל להיקבע שווי הסחורות בהתאם למשקלן של מתכות יקרות שונות, ומשם קצרה הדרך להסדרתו של מטבע קבוע שהיה עשוי לרוב מכסף או מנחושת. מטבעות אלו היו מונפקים בידי הממשל וכללו לרוב סממנים בהתאם, כגון סמל המדינה, דיוקן של השליט, השם שלו או סמלים לאומיים אחרים. פעמים רבות המטבע היה משמש ככלי פוליטי מרכזי לניגוח המשטר הקיים. כך למשל מטבעות שהנפיקו היהודים במהלך מרד בר כוכבא היו חלק מקריאת התגר על השלטון הרומאי בארץ. גם כיום המטבע הוא הרבה יותר מאמצעי תשלום, והוא מדגים היטב את השינויים שחלו באורח החיים המודרני ואת השפעת הטכנולוגיה על חיינו.

מטבע וירטואלי

בניגוד למטבע סטנדרטי המונפק בידי הממשלה, מטבע וירטואלי אינו מטבע פיזי, אלא הוא מוגדר כנכס דיגיטלי שקיומו תלוי בין השאר בתוכנות ובאפליקציות המסדירות את השימוש בו. הביטקוין (Bitcoin) נכנס לחיינו בשנת 2009, ומאחוריו עומד אדם או קבוצה של אנשים העונים לשם סאטושי נקאמוטו (Satoshi Nakamoto). המטבע הווירטואלי אינו תלוי כאמור בממשלה או בגוף מרכזי אחד אלא זהו למעשה מעין קובץ ציבורי הבנוי משרשרת של בלוקים (Blockchain) הניתנים לניהול באמצעות תוכנה ייעודית. את מקומה של הממשלה בניהול המטבע, תופסים מנגנונים קריפטוגרפיים שבעזרתם עובר המטבע ידיים. על מנת ליצור מטבעות חדשים מבצעים מה שמכונה בעגה המקצועית "כרייה". שיטה זו מתבססת על תהליכים של פתרון משוואות שונות שבסופן נוצר קוד מוצפן. על מנת למנוע מצבים של אינפלציה, הוגדרה מראש הכמות המקסימלית של מטבעות ביטקוין (21,000,000), וזה גם המקום לציין שחלקו הגדול של סכום זה כבר נכרה.

כיצד ניתן לעשות שימוש במטבע הווירטואלי?

עד כאן התיאוריה, אך האם מדובר במטבע סחיר שאכן עשוי להפוך לכלי מרכזי בעולם העסקי? ישנן מדינות האוסרות על השימוש במטבע דיגיטלי כמו הביטקוין, אך בישראל, מעצמת היי-טק ידועה, לא קיים איסור כזה, ויותר ויותר עסקים בוחרים לכבד אותו כאמצעי תשלום. מכיוון שמדובר בפתרון דיגיטלי חדש יחסית, רבים חוששים לאמץ אותו, אך כיום יותר ויותר חברות וארגונים, ביניהם גם חברת גלובוס, בוחרים לעשות בו שימוש. מטבע הביטקוין למשל קיים היום כרצף של מספרים דיגיטליים בעל צופן ארוך ומתוחכם. למעשה נראה כי בשל העבודה הרבה שהושקעה ביצירת מטבע זה, הוא הפך דווקא לאחד המטבעות הקשים ביותר לזיוף. העובדה שחברות רבות מקבלות את השימוש במטבע הדיגיטלי, הופכת את הביטקוין לאמצעי תשלום לגיטימי, אף על פי שהדרך למיינסטרים עדיין ארוכה. את חשבון החשמל וחשבון הארנונה, עוד לא ניתן לשלם בעזרתו, אך חנויות רבות רבות ונותני שירות אחרים, יישמחו לקבל מטבע זה. כיום ניתן לרכוש את מטבע הביטקוין בשני אמצעים – בעזרת פלטפורמות שונות המבצעות כרייה, או (הדרך הפשוטה יותר), המרה מכסף פיזי לביטקוין דרך אתרים של הבורסה הדיגיטלית.

הנפקת מטבע וירטואלי  – איך זה עובד 

העולם המודרני נע במהירות עצומה, וגם תחום המטבע הדיגיטלי עבר שינויים רבים בשנים האחרונות. כיום למשל ישנו כבר תהליך מוסדר שבמסגרתו מונפק מטבע דיגיטלי. על פי הליך זה, היזם מקים  את התאגיד שלו במדינה שבה קיימת רגולציה מתאימה (שוויץ למשל) ומרכיב הצעת מטבעות ראשונית המכונה ICO (Initial Coin Offering). במסמך זה הוא מפרט את התכנית העסקית שלו ואת יתרונותיה ומנסה לגייס משקיעים לצורך הפרויקט. על היזם לקבוע סכום גיוס מקסימלי, כמו גם להגדיר את משך המכירה ולקבוע מה יהיה מועד ההנפקה של המטבע. פעמים רבות יהיה צורך בתרגומים של מסמך זה לשפות רבות על מנת לשווק את המטבע ולסייע בגיוס הכספים. כשתהליך ההנפקה מסתיים, המטבע יכול להיסחר בבורסה הווירטואלית, והמטבע החדש יכול להימכר תמורת מטבעות ותיקים יותר.

הטכנולוגיה שמאחורי המטבע

המטבע הווירטואלי אינו מצוי כאמור תחת חסותה של מדינה כלשהי, ועל כן לא קיים כביכול גורם מרכזי המסדיר את חוקיות השימוש בו. אך לשם כך נעשה שימוש בטכנולוגית בלוקצ'יין (Blockchain) המתבססת על שרשרת של בלוקים מוצפנים. בלוקים אלו מתבססים על רשת תקשורת עמית לעמית (או P2P) וכל אחד מהם כולל תוכן המתעד את רישום ההעברות של המטבע. ההעברות הללו יוצרות שרשרת של בלוקים שלאחר שנקבעו, לא ניתן לשנות  אותם. הסיבה לכך היא שהצפנת הבלוקים נעשית בעזרת מפתחות ציבוריים ופרטיים כאחד, ועל מנת לבצע שינוי ברצף הבלוקים יש צורך לשחזר את כל הבלוקים הקודמים – משימה שהיא למעשה בלתי אפשרית. מכיוון שמדובר בטכנולוגיה מתקדמת ואמינה מאוד המאפשרת אבטחה מירבית, היא משמשת גם במקרים אחרים בתחום הפיננסי, ואפילו מסייעת בתחום הרפואי להעברה של רשומות שונות, או כל מידע הדורש סודיות מלאה.

אני מאמין

כאמור, אחד השלבים הקריטייים ביותר בתהליך יצירתו של מטבע וירטואלי חדש, הוא גיוס הכספים הנחוצים לתהליך ההנפקה שלו. לשם כך צריך היזם או התאגיד לפרסם את ה"אני מאמין שלה" שיציג בפני המשקיעים את כוונותיה, מטרותיה ואופן פעולתה הצפוי. מסמכים אלו המכונים גם White Papers מטרתם למשוך את המשקיעים, ולהביא להצלחתו של המטבע. ההצלחה של המטבע תלויה גם במידה שבה המטבע הופך להיות נגיש במדינות אחרות מלבד המדינה שבו הוא הונפק, ולשם כך לעתים יש צורך בתרגום המסמך הזה לשפות רבות ומגוונות. אין מדובר במשימה פשוטה; תחום זה כולל שימוש בטרמינולוגיה ובמונחים הזרים גם למתרגמים רבים. לכן, על מנת לוודא את הצלחתו של המטבע, יש צורך בחברת תרגום מקצועית שתוכל להתמודד היטב עם האתגר ולסייע במינוף המיזם.

 

 

Log in with your credentials

Forgot your details?