לאורך כל ההיסטוריה האנושית ישנו מאפיין אחד העשוי להיתפס לחיוב או לשלילה. בני האדם תמיד חיפשו דרכים חדשות להקל את חייהם, ביקשו למצוא "קיצורי דרך" ובאופן כללי – היו מעוניינים לאתר את הדרך הקלה ביותר והמהירה ביותר להשלים מטלות מסוימות. יש מי שיראה בנטייה זו הוכחה נוספת לעצלנותו של האדם, אבל במקרים רבים הרצון לעשות כמה שפחות הוביל לפיתוחים של חידושים רבים המאפשרים לנו לחיות בנוחות. כך הומצא למשל הגלגל שהקל בסחיבה של משאות כבדים ואין ספק כי ה-GPS מאפשר לרבים מאתנו להסתמך על טכנולוגיה נוחה במקום לנווט בעזרת מפות מנייר. גם תרגום מכונה נחשב בעיני רבים להמצאה חשובה, וגם היא חוסכת לכאורה בצורך לתרגם טקסטים. אך האומנם תרגום מכונה הוא ברכה?

פעם היה יותר טוב?

אחד המקצועות הנדרשים גם היום וגם בעולם העתיק היה מקצוע התרגום, ואחד הסיפורים המוכרים ביותר בהקשר הזה הוא תרגום השבעים של התנ"ך. על פי האגדה, במאה ה-2 לפני הספירה ביקש תלמי מלך מצריים לתרגם את התנ"ך לשפה היוונית. לשם כך הוא כינס שבעים חכמים, והללו ביצעו כל אחד בנפרד את המשימה. למרבה הפלא והשמחה כל שבעים החכמים הוציאו תחת ידם את אותו הטקסט. כך מספרים, אך המציאות היא ככל הנראה שונה שכן בסופו של דבר גם בתוך התרגום עצמו ניכרות שיטות תרגום שונות ואותן המילים מתורגמות באופן שונה. בפועל חוקרים רבים טוענים כי התנ"ך נכתב ונערך בידי גורמים רבים בעלי אינטרסים שונים, וגם התרגומים נבדלים אלו מאלו. ואכן למתרגמים בעולם העתיק וגם בימינו הייתה אג'נדה משלהם, ופעמים רבות גם ניצב מעליהם פטרון שביקש לקבל טקסט המתורגם באופן מסוים. גם היום תרגום של טקסטים אינו חף מאג'נדות ופעמים רבות אנו עדים להן, במיוחד בעיתונות. כך למשל ישנם מקרים רבים שבהם אירוע פיגוע שדווח בעיתון ישראלי באופן מפורט מתורגם בקיצור בעיתון זר כ"ישראלי נהרג סמוך להתנחלות בגדה המערבית". כך ניתן להיווכח כיצד המתרגם האנושי עלול לשגות או לבחור לתרגם את הטקסט כראות עיניו שלא על פי המקור.

 

טעות לעולם חוזרת

כפי שניתן ללמוד הסיפור של תרגום השבעים, לכאורה על פי האידאל צריכה להיות דרך אחת נכונה לתרגם טקסט מסוים. אך בפועל כל מתרגם מבצע את מלאכתו מעט אחרת. המתרגם בעולם העתיק נעזר כמובן בכלים שעמדו לרשותו – מילונים, ידע אישי ואולי התייעצות עם בעלי מקצוע אחרים, אך לא עמדו לרשותו הכלים הרבים המשמשים כיום את המתרגם המודרני כיום – חיפוש במאגרי מידע רחבים, אפשרות התייעצות עם פורומים רחבים ותוכנות תרגום. ובכל זאת, גם בימינו ישנן טעויות תרגום רבות חלקן מעוררות חיוך וחלקן מתבררות כיקרות מאוד. בשנת 2009 לדוגמה בנק HSBC, אחד הגדולים בעולם יצא בקמפיין שיווקי חדש שבחר בסלוגן "Assume nothing". עלותו של הקמפיין הזה, שתורגם לשפות רבות בעולם כולו, הייתה 10 מיליון דולר ועל כן הציפייה הייתה שהוא יניב תוצאות חיוביות. בפועל במקרים רבים הצירוף "Assume nothing" תורגם כ"אל תעשו כלום" ועורר גיחוך רב. בשל טעויות כגון זאת, יש מי שטוען כי אין סיבה לבחור שירותי תרגום מקצועיים. על פי גישה זו, את הכלים המקצועיים של המתרגם ואת המיומנויות של המתרגם האנושי ניתן להחליף במקרים רבים על ידי תרגום מכונה. האומנם?

 

תרגום מכונה

בעולם המודרני אנחנו כבר רגילים כי דברים רבים מבוצעים בידי מכונה. שימוש במכונות ובמחשבים מקל במידה רבה את חיינו, מאפשר להשלים משימות במהירות רבה יותר ולעיתים מאפשר להשיג ביצועים איכותיים ומדויקים יותר. זה קו המחשבה שעומד בבסיס הניסיון לבנות תרגום מכונה איכותי שישמש אותנו בחיי היום-יום. תרגום מכונה נקרא באנגלית Machine Translation או בקיצור MT, והוא תרגום הנעשה בעזרתה של תוכנת מחשב. ניתן כמובן לתרגם מילים בודדות, אך המטרה היא לתרגם טקסטים ארוכים ומורכבים בעזרת תרגום מכונה בלבד. אך תרגום המכונה כפי שהוא כיום אינו מספק בעיני רבים. תוכנות תרגום כגון google translate מתקשות להתמודד עם תרגום של טקסטים בשפות מסוימות ומייצרות טקסט שהאיכות שלו אינה אחידה. משפט כמו "אביך מאוד היום" מתורגם לאנגלית כ"Your father is very strong today", וכאן בא לידי ביטוי אחד הקשיים של תרגום המכונה – הצורך להתמודד עם מצב שבו לאותה המילה (אביך) יש כמה משמעויות שונות. גם משפט פשוט כגון "אני עולה לכיתה א'" מתורגם למשל כ"I go to first grade". זהו אינו תרגום נכון משום שחסרה בו המשמעות הנלוות שקיימת במקור בעברית. הילד לא סתם הולך לכיתה א', הוא עולה לכיתה א'. במקרים כאלו, יש צורך ביד אנושית שתבצע לוקליזציה של הטקסט על מנת לוודא שהטקסט המתורגם יכלול, עד כמה שניתן, את המשמעות הכוללת של טקסט המקור.

 

טכנולוגיה ותרגום – איך בכל זאת…

במובן מסוים, גם מתרגמים מקצועיים נעזרים בתרגום מכונה, שכן את המילונים הפיזיים, הגדולים והכבדים, החליפו מילונים ממוחשבים או אינטרנטיים, המאפשרים חיפוש מהיר ונוח. כך לדוגמה מתרגם הנדרש לבצע תרגום טכני יכול להיעזר במילונים ייעודיים המאפשרים לתרגם בקלות יחסית רשימה של מונחים מקצועיים שבעבר היה צריך לבצע מחקר מעמיק כדי לאתר את התרגום הנכון שלהם. מלבד שימוש במאגרים ממוחשבים, קיימות היום תוכנות תרגום רבות המקצרות באופן משמעותי את עבודתו של המתרגם והמאפשרות לו להשלים את מטלת התרגום במהירות. תוכנות מסוג זה, שחברות תרגום רבות עובדות בעזרתן, מאפשרות למשל לבנות זיכרון תרגום (translation memory או TM) עבור פרויקטים שונים, זיכרון שבו ניתן להשתמש גם בעתיד. כך, אם למשל ישנו משפט שהמתרגם כבר תרגם בעבר, התוכנה תציע תרגום זה בפעם הבאה שיהיה צורך לתרגם את אותו המשפט או אפילו משפט דומה. תוכנות מסוג זה מאפשרות גם להיעזר בתרגומים שבוצעו על ידי מתרגמים אחרים שתרגמו טקסטים דומים, והן עשויות לקצר את הליך התרגום משמעותית.

בשורה התחתונה, כיום תרגום מכונה אינו בשל מספיק על מנת להתמודד עם תרגום של טקסטים שלמים. יחד עם זאת, הקדמה הטכנולוגית מאפשרת לחברות תרגום לייעל את תהליך התרגום ולהיעזר בתוכנות תרגום כדי להפיק טקסט איכותי השומר על תקינות ועל אחידות.

Log in with your credentials

Forgot your details?