על אף התנגדותם של גורמים רבים, מילים לועזיות ובינלאומיות הפכו לחלק בלתי נפרד מהשפה העברית. מצב זה נובע כמובן מהתפקיד המרכזי שממלאת האנגלית באמצעי התקשורת השונים בארץ ובעולם. אז אומנם המנדרינית הסינית היא השפה המדוברת ביותר, אך האנגלית משמשת כשפה רישמית בשישים מדינות, והיא השפה העיקרית שבה נעשה שימוש גם ברשת האינטרנט וכמובן גם ברשתות החברתיות. כיום השפה האנגלית הפכה למעין שפה כללית המחברת בין אנשים מן העולם כולו, ולכן קיימות מילים בינלאומיות המשתלבות לא רק בשפה העברית אלא גם בשפות רבות נוספות.

מילים לועזיות שחדרו לשפה העברית

לכאורה נדמה כי חדירתן של מילים בינלאומיות לשפה היא עניין המאפיין את העת המודרנית, אך למעשה, לא כך הדבר. כבר בימי קדם היו שיצאו נגד ה"התייוונות" של השפה העברית ושל תרבותה, ואפילו עוד לפני הכיבוש היווני של ארץ ישראל שולבו מילים זרות בשפה העברית. למעשה הכתב העברי עצמו עבר שינוי משמעותי מכתב קדום שמקורו בכתב הפניקי, לכתב העושה שימוש באותיות ארמיות. על כן, השפה העברית שזורה במילים שלוקטו משפות אחרות, ובניהן הפרסית, היוונית, הצרפתית, הערבית וכמובן גם היידיש והאנגלית. לעיתים מקורה של המילה כבר נשכח, ולכאורה נדמה שמדובר במילה עברית לכל דבר. כך למשל, המילה אישפוז מקורה מן השפה הפרסית, וגם המילים פרדס, סרבל וככל הנראה גם המילה דת. מן היוונית שאלה העברית מילים רבות כגון: דוגמה, אוויר, פרוזדור, טכסיס, בימה, פנקס ועוד רבות וטובות. כל מילים אלו נטמעו היטב בשפה וכבר הפכו לחלק ממנה. גם השפה הצרפתית השאילה לעברית מילים ופתגמים רבים, בין השאר: בוטיק, אווירון, קלסר, קלישאה, ריקושט ועוד. התקבלותן של מילים אלו מוכיחה כי השפה מתפתחת באופן דינמי ותוך כדי יחסי גומלין עם תרבויות אחרות ועם שפות אחרות. גם האנגלית תרמה את חלקה ובאמצעותה הצטרפו לשפה העברית מילים כגון דיסק, אגזוז (מן המילה exhaust), אופטימי, ליברלי ורידאטור.

שימוש במילים בינלאומיות בתחום השיווק

כפי שכל חברת תרגום מקצועית יודעת, ישנם תחומים מסוימים שבהם השפעתן של המילים הזרות ניכרת במיוחד. בין השאר, תחום השיווק גדוש במילים רבות שלא תמיד ניתן למצוא להן תחליף ראוי בשפה העברית גם כאשר נעשים מאמצים לביצוע לוקליזציה מתאימה. גם המילה "שיווק" בעצמה נדחית לעיתים קרובות מפני המילה הלועזית "מרקטינג", ורבים מעדיפים לעשות במילה הלועזית שימוש גם בתרגום, משום שהיא בדרך כלל כוללת תהליכים רבים שהמילה "שיווק" אינה מכלילה בהגדרתה. תחום המרקטינג כולל מונחים מקצועיים רבים כגון SEO, CPP, ניו-מדיה, טרגוט, ניוזלטר וכיוצא בזה – מונחים שטרם נמצא להם מילים מקבילות בעברית. מכיוון שמדובר בתחום המשתנה ללא הרף, ושאליו נוספים כל הזמן כלים מקצועיים חדשים, השפה העברית אינה מספיקה תמיד למצוא את המענה, ורק לעיתים רחוקות ניתן למצוא תרגום ראוי למונח בתחום. למשל הצירופים "שרשרת המרה" או "יחס המרה" (conversion rate) הם בין הבודדים בתחום זה, והדבר מעיד על הכלל. כמובן שיש לזכור כי במקרים רבים מדובר במושגים שכבר השתרשו בשפה השיווקית ושהם חלק מכלי העבודה של העוסקים בתחום, ועל כן לא תמיד יהיה צורך בהכרח לתרגם אותם.

שימוש במילים בינלאומיות בתחום המחשוב ובעולם העבודה

גם בעולם העבודה וגם בתחום המחשוב, השימוש במילים לועזיות הוא נפוץ במיוחד. הסיבה לכך היא ברורה; בתחום המחשוב חלק גדול מן הפעילות מתבצע מול לקוחות הממוקמים בחו"ל, ועל כן התקשורת הבין-ארגונית עצמה מנוהלת בשפה האנגלית, שהיא כאמור שפה שהפכה לבינלאומית. למעשה גם כאשר עמיתים שולחים הודעות דוא"ל זה לזה בארץ, הן עדיין נכתבות בשפה האנגלית, לעיתים מכיוון שהצוות המקצועי כולל גם עובדים הדוברים רק את השפה האנגלית. התנהלות זו אף הביאה ליצירתם של פעלים חדשים, חלקם מורכבים מארבע אותיות שורש (בניגוד למבנה של שלוש אותיות שורש הנהוג בעברית). על כן, ניתן למצוא מילים כגון לדלבר (מן המילה deliver), לפרמט (format), לדבג (מן המילה bug) ולקנפג (configuration). גם בשוק העבודה הכללי נפוץ השימוש במילים לועזיות, ואין זה נדיר לשמוע עובדים עושים שימוש במילים כגון אסקייפ (escape), פונט (font), הום-פייג' (homepage), אאוטפוט-אינפוט (output-input)  וכיוצא בזה. יש לציין כי במקרים רבים ישנה חלופה בעברית, אך לעיתים היא דווקא נפוצה פחות. כך למשל המילה font היא בעברית "גופן", את ה-output-input ניתן לתרגם כ"פלט-קלט", ואת ה-homepage ניתן לתרגם כ"דף הבית". תרגומים אלו לעברית נטמעו בשפה באופן חלקי בלבד.

אופן כתיבתן של מילים לועזיות

כאמור, מילים לועזיות השפיעו על השפה מאז ומתמיד, ובמיוחד בתקופתנו (עידן האינטרנט) אין עוד אפשרות להתעלם מהן. גם האקדמיה ללשון העברית קיבלה על עצמה את התואר "אקדמיה" בין השאר משום שזהו המושג שהשתרש בעולם כולו לציון מוסד מסוג זה. עם זאת, כאשר נדרשת עבודת תרגום מקצועית, חשוב להקפיד על אופן הכתיבה של המילים הלועזיות ויש גם לשמור על כתיב אחיד לכל אורך הטקסט. בהקשר לכך, יש לציין כי כללי כתיב אלו משתנים מעת לעת ועל כן חשוב לבחור בחברת תרגום מקצועית המקפידה על תעתוק נכון של מילים לועזיות. לדוגמה, בעבר נהוג היה לתעתק את האות S לאות ס' בעברית. כך קיבלנו את מוסיקה (music) ואת פיסי (physical). כיום נהוג לתעתק מילים אלו על פי הצליל שלהן, ולכתוב מוזיקה ופיזי, זאת מכיוון שגם בשפה האנגלית ההגייה של האות S קרובה יותר לאות Z. גם כשמדובר במילים כמו: ראליזם, סוציאליזם ומוזיאון, בוחרים באות ז', שכן תעתוק זה מסמן את ההגייה הנכונה של המילים.

אז מתי מתרגמים מילים לועזיות?

שאלה זו מטרידה גם היום את טובי המתרגמים, ולא תמיד יש בנמצא תשובה חד משמעית. מלבד זאת, מכיוון שהשפה היא דינמית, לעיתים התשובה לשאלה זו משתנה בהתאם לרוח הזמן. כך למשל, מונח כגון "אפליקציה" מוכר גם היום כ"יישומון", ו-"SMS" כבר מזמן השתרש בשפה והוא מחליף פעמים רבות את ה"מסרון". לרוב, במידת האפשר, יעדיף המתרגם את המונח העברי, אך ישנם מקרים שבהם בכל זאת ייעשה שימוש במילים בינלאומיות, במיוחד כאשר מדובר במונחים מקצועיים שהתקבעו, ובייחוד אם מדובר במותגים. בהקשר לזה, יש לציין כי בעבר נהוג היה לתרגם שמות של להקות (האבנים המתגלגלות, חיפושיות הקצב, רובים ושושנים וכיוצא בזה), אך כיום כבר ברור כי בשם של מותג – לא נוגעים. כך, גם בתרגום נדרשת מחשבה רבה ותשומת לב לפרטים, ועל כן מומלץ לבחור בחברה מקצועית המכירה היטב את נושא הטקסט לתרגום.

 

Log in with your credentials

Forgot your details?