תרגום אתרים

זה כבר כמה שנים שהעולם הופך להיות יותר ויותר וירטואלי, וחלק לא קטן מהחיים שלנו מתנהל באמצעות רשת האינטרנט. תקשורת, רכישות, לימודים, קריאה – כל הצרכים הללו מקבלים היום מענה באמצעות רשת האינטרנט, ועל כן אולי אין זה מפתיע שגם הכסף ועולם הכלכלה בכלל עשוי להפוך לוירטואלי.

כלכלה שיתופית

כמעט כל אחד שמע בעבר את המושג "כלכלה שיתופית" מבלי באמת להתייחס לדברים אלו או מבלי לחשוב שהם רלוונטיים לחייו שלו. אלא שלמעשה, רבים נעזרו בעקרון העומד בבסיסה של הכלכלה השיתופית מבלי לדעת זאת. כלכלה שיתופית, מכונה באנגלית Sharing Economy או Collaborative Economy, כשהכוונה היא לאפשרות לקשר בין שני גורמים שונים –  האחד מעוניין לספק שירות במחיר אטרקטיבי ואילו השני מעוניין לצרוך שירות זה. אחת הדוגמאות המרכזיות לאופן פעולה זה הוא האפשרות שמספקת חברת Airbnb שבזכותה יכולים רבים להשכיר ולשכור חדרים בכל רחבי העולם במחיר זול. כמובן שהשירות או המוצר שבו ניתן לסחור יכול להיות כל דבר – שיעורים פרטיים לילדים, ביצוע רכישת בסופר, הוצאת הכלב לטיול, שיפוצים, השכרת מחשבים וכיוצא בזה. כך למעשה יכול להפוך המשאב הפרטי של כל אחד למקור הכנסה זמין, וגם בעלי מקצוע משתמשים בו בעת הקשר שלהם עם לקוחותיהם. כל הטוב הזה מתאפשר כמובן הודות לתוכנות ידידותיות למשתמש שבזכותן יכולים הצדדים לקיים את התקשורת ביניהם.

עתיד אקולוגי

הכלכלה השיתופית זוכה לפריחה בשנים האחרונות, אך מעבר לרווח הפרטי של כל אדם, קיים גם רווח ציבורי שממנו נהנת החברה האנושית כולה. לצד הגישה הזמינה למוצרים רבים במחירים זולים, והקשר הישיר בין המוכר לבין הקונה קיים גורם נוסף. הכלכלה השיתופית מאפשרת למעשה לבצע שימוש חוזר במוצרים הקיימים, ובזכותה ניתן לשתף אחרים במשאב הקיים. אופן פעולה זו תואם את החשיבה ואת ההתנהלות האקולוגית שתפסו תאוצה בשנים האחרונות. כך יכול להתפתח מנגנון של צריכה שיתופית (Collaborative Consumption) המאפשר גישה למוצרים או לשירותים דרך בעלות משותפת. כך גם נוצרים שווקים חדשים, מוצרים חדשים, כשבאמצעות מערכות המחשוב ניתן גם לתת משוב על השירות ולדרג את האיכות שלו. כמובן שעל מנת לפתח את המערכות ואת תוכנות המחשב המאפשרות כלכלה מסוג זה, יש צורך בשירותי תרגום מקצועיים שבזכותם יוכלו אנשים ממדינות שונות לתקשר ביניהם.

הנפקת מטבע וירטואלי

במקרים רבים שבהם מתקיימת כלכלת שיתוף, מחליטים החברים בה על מטבע וירטואלי שבעזרתו יתבצע המסחר בשירותים. מטבע זה נקרא גם מטבע מבוזר או מטבע קריפטו (Cryptocurrency) שהערך שלו נקבע על פי כללים שהוסכמו בין המשתמשים בו. משמעות הדבר היא הסמכות וההסכמה לשימוש במטבע היא מבוזרת בין המשתמשים השונים. כיום נמצאים בשימוש סוגים שונים של מטבעות וירטואלים. הנודע שבהם, וזה שפרץ את הדרך הוא כמובן הביטקוין, אך לצידו קיימים עוד מטבעות רבים כגון הלייטקוין (Litecoin), הריפל (Ripple), האיתריום (Ethereum) והמונרו (Monero). כריית המטבעות הללו מתבצעת באמצעות טכנלוגייה הכוללת פתרון משוואות והצפנה, כאשר בדרך כלל תהיה הסכמה קבועה מראש באשר לכמות הכסף שאותו ניתן להנפיק. כמובן שכל קהילה המחליטה להתארגן, יכולה להסדיר את ניהול המסחר שלו באמצעות מטבע וירטואלי שהיא מחליטה על אופן הנפקתו, העברתו וניהולו.

בלוקצ'יין – הטכנלוגיה שמאחורי הקונספט

על מנת שהרעיון של כלכלה שיתופית ייצא אל הפועל יש צורך כמובן בטכנולוגיה המתאימה. בבסיסם של כל המטבעות הווירטואלים עומדת טכנולוגיה הנקראת בלוקצ'יין (Blockchain) שבזכותה מתאפשרת כלכלה זו. כיום גם חברות גדולות כגון בנקים עושות שימוש בבלוקצ'יין על מנת לבצע העברה מאובטחת של נתונים, אך במקרה זה יהיה מדובר בבלוקצ'יין הסגור והמיועד לחברות אלו בלבד. הבלוקצ'יין המוכר יותר הוא זה המבוסס על קוד פתוח וכך מאפשר לנהל עסקאות ללא תלות בגורם ריכוזי המנהל אותן. טכנולוגיה זו יוצרת למעשה שרשרת של בלוקים שבהם מוצפן המידע אודות העסקאות שבוצעו, כאשר לא ניתן לשנות את תוכנם. כך נשמרת רמת האבטחה הרצויה שלהם, ומתאפשרת יצירתה של תקשורת מעמית לעמית (P2P). כך יכולים אנשים שונים, באמצעות העסקאות המבוצעות, ליצור את שרשרת הבלוקים. כל החלפה של כסף מחייבת שימוש במפתחות אישיים וציבוריים המאפשרים לשחזר את כל שרשרת הבלוקים. מפתחות אלו מהווים אמצעי אבטחה יעיל ביותר המונע את השיבוש של שרשרת הבלוקים על ידי גורמים עוינים, וכך נשמרת גם אמינותה של הטכנולוגיה. בזכות האמינות והרמת האבטחה הגבוהה של טכנולוגיה זו, יכולים החברים בכלכלה השיתופית לקיים את קשרי המסחר ללא חשש. חשוב לציין כי שרשרת הבלוקים הללו אינה חייבת בהכרח לאחסן מידע הקשור לעסקאות ולכסף, אלא היא יכולה לשמור בתוכה כל מידע אחר.

העתיד של כולנו?

יישומה של טכנולוגיית הבלוקצ'יין החל עם פיתוח מטבע הביטקוין בשנת 2009. מאז עבר כמעט עשור, ובכל זאת קיימת התלבטות בשוק לגבי עתיד השימוש בבלוקצ'יין, תרומתו לכלכלה ותרומתו לתחום אבטחת המידע באופן כללי. הבלוקצ'יין יכול לשמש כאמור גם ככלי להעברת מידע ועל כן הוא עשוי להיות לעזר גם בתחומים אחרים כמו למשל תרגום שפות, תרגום מסמכים רפואיים  והעברה של כל מידע רגיש או חסוי. אך על מנת שהבלוקצ'יין יהפוך לכלי מרכזי ועיקרי בתחומים השונים, נדרשים כמובן הסכמה כמו גם שיתוף פעולה בין החברות הגדולות השולטות בשוק. בשלב הנוכחי, ישנם עסקים רבים ואנשים פרטיים הנעזרים בטכנולוגיה זו, וישנם כאמור גם ארגונים העושים שימוש בטכנולוגיה במסגרת תהליכי העבודה הפנימיים שלהם. אך על מנת שניתן יהיה להשתמש בבלוקצ'יין הבנוי על קוד פתוח כנראה שהחברות הגדולות, כמו גם משרדי הממשלה, זקוקים למעט יותר ביטחון בכלי זה. עדיין קיים חשש כי אם ארגונים שונים ישתמשו בטכנולוגיה זו, סנכרון המידע ביניהם יוביל לחשיפת מידע ולגילוים של סודות מסחריים. אין ספק כי כיום במסגרת הכלכלה השיתופית הבלוקצ'יין ממלא תפקיד חשוב שיהפוך אולי להיות מרכזי אף יותר בעתיד. אך על מנת שהבלוקצ'יין הפתוח יהפוך לכלי המשמש גם ארגונים גדולים, צריכים המפתחים לפתור את עניין השמירה על חשאיות הנתונים, ולהציע לחברות הגדולות פתרון הולם.

 

 

Log in with your credentials

Forgot your details?