מלאכת התרגום תמיד הייתה עניין עדין הדורש תשומת לב רבה וידע רחב. אך לצד אלו השלמה מוצלחת של פרויקט תרגום מחייבת גם התייחסות לנושא הלוקליזציה – כדי שטקסט יתקבל כראוי על ידי דוברי שפת היעד, חשוב להתאים אותו לתרבותה של שפת היעד. תהליך זה הכרחי במיוחד בתחום רגיש כמו עולם הקולינריה; כל אדם מעדיף בדרך כלל לדעת אילו דברים הוא מכניס לפיו, ותרגום לא נכון או לא מדויק עלול לגרום לעוגמת נפש רבה. עבור רבים אחרים, אכילה של דבר מה עלולה אף לגרום לאלרגיה קשה ומכאן החשיבות הרבה שיש לתרגום נכון וללוקליזציה מדויקת. 

 

אוכל ותרבות

אוכל משחק תפקיד משמעותי ביותר בתרבות שלנו ובשפה שלנו. הדבר ניכר במיוחד בתקופת החגים שבה אנו נהנים ממאכלים שונים המלווים אותנו והמסמלים היבט חשוב אחר של עולם החוויות המאחד אותנו. מעת לעת ניתן למצוא חידושים או שינויים בתפריט החגים, אך לרוב ישנן מנות מסורתיות החוזרות על עצמן שוב ושוב. הדבר נובע בין השאר בשל החשיבות הרבה שיש למזון בתרבות שלנו – ביהדות כל דבר מאכל נדרש לעמוד בדיני כשרות מורכבים, ואפילו אופן הגידול של מוצרים מסוימים מחייב התייחסות מיוחדת. מלבד זאת, ישנם מאכלים הנחשבים "טאבו" ושאותם אין לצרוך בכל מקרה; במצבים אלו, מסעדה שאינה מקפידה על כשרות ושתרצה להציע ללקוחותיה מאכל מסוים תבחר לעיתים קרובות בפתרונות מקוריים לשם המנה. למשל, במקום להשתמש במילה "חזיר" ייתכן שבתפריט יהיה כתוב "בשר לבן" או אפילו "בקר נמוך" ו"דבר אחר". גם בתרבויות ובדתות אחרות ישנם איסורים לצרוך מזונות מסוימים; בדת המוסלמית, למשל, אסור לשתות משקאות אלכוהוליים ולאכול בשר חזיר, כלבים, חתולים או קופים, ובהודו בשר בקר לא קיים בנמצא.

תרגום מעורר תיאבון

הקביעה מתי נחשב דבר כלשהו למאכל ראוי היא עניין תרבותי, אך מעבר לכך תרגום איכותי בתחום הקולינריה חייב להתייחס לנקודה חשובה לא פחות. הניסוח הנבחר לטקסט צריך להיות מעורר תאבון, ועל כן המתרגם נדרש להקפיד במיוחד בבחירת המילים. אומנם אין זה תרגום שיווקי או תרגום דוחות כספיים המחייב היצמדות למינוח ספציפי, אך גם בתחום המזון ישנה דרך מקובלת לתאר מנות מסוימות או להסביר כיצד יש להכין מנה כלשהי. בחלק גדול מן המקרים, האדם הקורא את הטקסט צריך לרצות לאכול את המנה המתוארת, ועל כן נבחר בדרך כלל ניסוח שנועד לעורר את בלוטות הטעם. כך, במקום המילה "מטוגנים" נמצא פעמים רבות את המילה "צרובים", ואת המנה נגיש על מצע של פירה למשל ולא נכתוב שהיא מונחת עליו. לעיתים נדמה כי הבחירה במילים היא פיוטית כמעט, ויש שיאמרו שיש בכך מן ההיגיון, שכן האוכל מזין את הגוף ואת הנפש גם יחד.

תרגום תפריטים

אחת המשימות הקשות והמורכבות ביותר בתחום התרגום הקולינרי היא תרגום של תפריטים. על מנת להיות מסוגלים לתרגם במדויק את מרכיביה של מנה מסוימת יש להכיר אותם היטב, שאם לא כן – התוצאה תהיה לא נכונה, אם כי לעיתים משעשעת. את שמה של גבינת החלומי (Halloumi), גבינה קפריסאית שאותה מטגנים ומוסיפים לסלטים שונים, עלול המתרגם לכתוב בשפה האנגלית כ-dream cheese, ואת המנה האהובה "מעורב ירושלמי" אפשר בטעות לתרגם כ-involved Jerusalem". בתחום הקולינריה, טעויות תרגום מעוררות גיחוך הפכו עבור רבים לספורט, וגם כאשר מדובר במנות או במרכיבים פשוטים יחסית ניתן למצוא לא פעם טעויות תמוהות. כך למשך את גבינת הלבּנה החמוצה יש שמתרגמים כ-brick (לבנה המשמשת בבניין), את תבלין העירית יש שיתרגמו כ-municipality, ואפילו משקה מוכר כגון קפה הפוך עלול להיות מתורגם (על ידי מתרגם לא מקצועי) כ-opposite coffee. הדוגמאות הנזכרות לעיל הן רק חלק מהטעויות המבוצעות על ידי מתרגמים לא מיומנים, וכדי שהמילה "פרווה" לא תתורגם ל-fur באנגלית, יש לבחור בחברת תרגום מקצועית.

לא שוכחים את המרכיבים

מלבד תרגום של שמות המנות בתפריטים, תחום הקולינריה כולל לא פעם תרגום של מרכיבים. גם כאן יש לנהוג בזהירות רבה, ולוודא כי אכן כל מרכיבי המנה מתורגמים כראוי, במיוחד אם יש חשש לרגישות למרכיב מסוים. במידה שמסעדה מפרטת את שמות כל המרכיבים בשפת המקור, הרי יש לציין אותם גם בשפת היעד ולוודא כי הם כתובים נכון. תרגום מדויק של מרכיבי המנה חשוב גם כאשר מדובר בתרגום של מתכונים או בתרגום של ספרי בישול. במקרים אלו, חשוב להתייחס עוד יותר לנושא הלוקליזציה ולהתאמה לשפת היעד. במקרים רבים, כאשר מתרגמים מתכון מסוים, מומלץ לשים לב למשל למרכיבים ייחודיים ויוצאי דופן שאינם נפוצים בשימוש. ייתכן כי במדינה מסוימת יהיו חסרים ירקות ופירות בתקופה כלשהי של השנה, או שלא יהיה בנמצא תבלין מסוים. פטל טרי למשל קשה להשיג בארץ, וגם מרכיבים אחרים כגון גבינות או נקניקים מסוג מסוים אינם זמינים בכל סופר. מטבחים מסוימים, כגון המטבח ההודי, עשויים להיות מאתגרים במיוחד עבור הבשלן הישראלי, ומי שינסה להשיג לדוגמה חטיפי לאדו או שברי בננה מטובלים יוכל לעשות זאת רק בחנויות ייעודיות. לכן, המתרגם נדרש לעיתים לבדיקה מעמיקה בדבר השם המדויק שניתן למרכיב מסוים בשפת היעד, ומומלץ לבדוק האם המרכיב אכן קיים במדינה. במידה שלא, ניתן לשקול להציע מרכיבים חלופיים או לציין הערה במתכון בדבר הקושי להשיג מרכיב זה.

בחירת הפונט המתאים

כידוע, בתחום הקולינריה גם העיניים אוכלות. הדבר נכון גם כאשר מדובר בבחירת הפונט המתאים. תרגום של מתכון או של פריט בתפריט עשוי להיות מושלם ומעורר תיאבון, אך חשוב לוודא כי הוא גם קריא. במקרים רבים, על מנת לקשט את התפריט בוחרים בכתב ייחודי המקשה על הסועד. כך למשל תפריטים באנגלית כתובים לעיתים בכתב מחובר שנראה אומנם רומנטי ויפה, אך לא כל אחד יכול לקרוא אותו. במקרים אחרים נבחר פונט "כבד" מאוד המשמש בדרך כלל בנסיבות אחרות (למשל פונט "חיים" המשמש במודעות אבל), או פונט כתב יד מסולסל ולא ברור. בדרך כלל עדיף לדבוק בפונט נאה וקל לקריאה או בפונט שעוצב במיוחד עבור הלקוח.

לסיכום, לכל תרבות ולכל אחד מאתנו העדפות שונות בכל הנוגע לעולם המזון, ולעיתים אף רגישויות כאלו ואחרות. על כן, תרגום של טקסטים מעולם הקולינריה מחייבים התייחסות רגישה ויד עדינה, ומומלץ לבחור בחברת תרגום מקצועית ובעלת ניסיון בתחום.

Log in with your credentials

Forgot your details?