רבים מאתנו התחילו את דרכם המקצועית כסטודנטים מן השורה ללא ידע נרחב בשפות זרות. אך גם ללא הידע הזה, במהלך הלימודים נדרשים סטודנטים לקרוא טקסטים הכתובים בשפות זרות, ובעיקר טקסטים הכתובים בשפה האנגלית. כאן נאלץ הסטודנט להתמודד עם אתגר אמיתי, שכן בניגוד לתכנים אחרים, הטקסטים האקדמיים כתובים בשפה גבוהה יחסית. שפה זו מאמצת לה גם מונחים שונים ודרכי ביטוי סבוכות ומפותלות שלפעמים יש להן מטרות רטוריות. לצד קריאת מאמרים וסיכומם, במסגרת לימודים גבוהים הסטודנטים נדרשים לעיתים גם לתרגם את עבודתם לשפה זרה, ולרוב מדובר במלאכה קשה הכרוכה במשאבי זמן יקרים. לכן, כדי להקל מעט את עבודת התרגום, ריכזנו במאמר הבא כמה טיפים העשויים לסייע.

עבודות הכנה

ראשית, לפני שמתחילים במלאכת התרגום, ועל מנת שלא לבצע "עבודה כפולה" חשוב מאוד לבצע עבודת הכנה והגדרה מדויקת של היקף מלאכת התרגום.
עבודת ההכנה צריכה להתייחס לשתי הנקודות הבאות:

  • הגדרת הטקסט לתרגום – לפני שמאשרים למתרגם להתחיל בעבודתו, מומלץ להגדיר היטב אלו חלקים מהעבודה או מהמאמר יהיה צורך לתרגם. אם מדובר במאמר, יש לבדוק האם יש צורך לתרגם את כולו, או שללקוח חשוב רק חלק מסוים מתוך המאמר (למשל מסקנות או חלק הדן בנתונים סטטיסטיים). באופן זה ניתן לחסוך משמעותית בעלות התרגום ואף להשלים את מלאכת התרגום במהירות רבה יותר. בתרגום של עבודות אקדמיות כדאי לברר עם הלקוח אם הוא מעוניין בתרגום העבודה המלאה, או שמא הוא זקוק רק לחלקים ממנה. למשל, לעיתים קרובות הלקוח ירצה לכתוב מחדש חלקים מסוימים מהעבודה בשפת היעד (לדוגמה מבוא וסיכום) כדי לוודא התאמה מרבית לקהל היעד של הטקסט המתורגם. 
  • דרישות מוסד הלימודים – בדומה לטקסטים מקצועיים אחרים, גם עבודות אקדמיות ומאמרים צריכים להיות מבנה ברור. בדרך כלל מאמר אקדמי או עבודה יכלול פתיחה ובה תמצית דברי הכותב, גוף העבודה/המאמר וסיכום. לפעמים הטקסט יכלול גם פירוט של נתונים או תוצאות של ניסוי או של מחקר. כדי לוודא שהלקוח יקבל תרגום מקצועי ומדויק, רצוי לבחור חברת תרגום בעלת ניסיון בתחום. החברה הנכונה תדע אילו דרישות קיימות בתחום האקדמי ואם יתעוררו שאלות במהלך העבודה, יהיו בידיה הכלים המקצועיים הרלוונטיים שיסייעו לה לאתר את התשובות הדרושות. 

טרמינולוגיה

בכל תחום מקצועי רווחים מונחים מסוימים ודרכי ביטוי שבהם נהוג להשתמש. המטרה שלהם היא ליצור שפה משותפת ואחידה, וכך לאפשר לעמיתים להבין זה את זה. גם באקדמיה קיימים מונחים שונים, כאשר לכל תחום הטרמינולוגיה שלו. למשל, בתחום הפסיכולוגיה ישנן תיאוריות מגוונות ואנשי מקצוע רבים אשר יצרו מושגים תיאורטיים שהם חלק מהותי מהגותם. במשך השנים השתרשו מושגים אלו בתחום הספציפי ונבחר להם תרגום קבוע. במקרים מסוימים, ישנם מושגים שרק תועתקו לעברית ולא נמצא להם מושג חליפי. למשל, המילה "גשטלט", שמקורה בשפה הגרמנית, לא תורגמה למונח מקביל בעברית, אלא תועתקה לעברית והיא מצביעה על אסכולה בתחום הפסיכולוגיה. אך בגרמנית, המילה "Gestalt" יכולה להיות מתורגמת גם כ"צורה", ולכן – אם התרגום אינו נעשה על ידי חברת תרגום מקצועית, המילה Gestalt עלולה להיות מתורגמת באופן שגוי וכך לפגוע משמעותית באיכות התרגום. דרך נוספת להימנע מטעויות מסוג זה, היא לספק למתרגם מילון מונחים מקצועי או להפנות אותו למאגרי מידע שיסייעו לו ביצירת תרגום מקצועי ונכון.

תרגום של שמות

אחד האתגרים המורכבים ביותר בתרגום של טקסטים אקדמיים, הוא תרגום שמות המחברים לעברית. כאשר מכינים את רשימת המקורות לעבודת אקדמית, בדרך כלל נכתוב את שם הספר או המאמר על פי הכתוב במקור. אך כעת עולות שאלות נוספות – כיצד נכתוב את שמו של מחבר המאמר או הספר בתוך העבודה עצמה? האם עלינו להותיר את שמו בלועזית, או שיש לתרגם אותו לעברית? ואם מחליטים לתרגם אותו לעברית, מהי הדרך הנכונה ביותר והאם ישנם כללים ברורים למטרה זו? התשובות לכל שאלות אלו היא מורכבת, וזוהי אחת הדאגות המעסיקות אנשי תרגום העוסקים בתחום האקדמי. ככלל, כיום, גם אם שם מחבר המאמר כתוב במקור בשפה זרה, נהוג לתרגם אותו לעברית כאשר מאזכרים את שמו בתוך העבודה האקדמית. המטרה היא לאפשר קריאה קלה ושוטפת ללא צורך להתעכב על המעבר בין השפות. שמו הלועזי של המחבר יוזכר בדרך כלל בסוגריים או בהערת שוליים – על פי הנהוג בכללי הכתיבה האקדמית של אותו התחום. בעת תרגום השם, יש להתחשב בחוקי התעתיק, וכאן יש לשים לב כי בוחרים בכללי התעתיק המעודכנים ביותר. לדוגמה, השם Thompson היה מתועתק בעבר כ"תומפסון" וזאת משום שאת ה-TH היו כותבים בעברית כ"ת". אלא שעל פי הכללים החדשים של האקדמיה ללשון העברית, אם ה-TH נהגה כ-T, יש לתעתק הגה זה כ-"ט". עם זאת, כללים לחוד ומציאות לחוד, ולפני שבוחרים בדרך התעתוק הרצויה, מומלץ לבדוק מהו האופן שבו נכתב שמו של ההוגה בעבר; אם השתרשה כבר דרך כתיבה מסוימת, לעיתים מומלץ לדבוק בה, על חשבון כללי האקדמיה ללשון.

לערוך לערוך לערוך

בסיום התרגום מגיע השלב שעלול להיות המתיש ביותר בתהליך כולו – שלב העריכה. בדרך כלל כאשר סיימנו תרגום של טקסט קשה במיוחד, הדבר האחרון שנרצה לעשות הוא לקרוא אותו שוב ולבדוק את תקינותו. אך עריכה היא חלק מרכזי ובלתי נפרד מן התרגום.
עריכת תרגום כוללת לרוב את הדברים הבאים:

  • בדיקת טיב התרגום – כולנו עושים שגיאות, גם מתרגמים אנושיים וגם תרגום מכונה. אך אם בוחרים חברת תרגום המתמחה בתחום, בדרך כלל יוצע ללקוח שלב עריכה שבמסגרתו תתבצע בקרת איכות על טיב התרגום ועל מידת נכונותו.
  • איתור שגיאות כתיב – אין דבר מביך יותר משגיאות כתיב קטנות. זו יכולה להיות טעות כמו שיכול אותיות, וזו יכולה להיות טעות בכתיבת שמו של כותב. כך או כך – עריכה מדוקדקת ומקצועית תסייע למנוע מצבים אלו. 
  • תיקון של ניסוחים מעורפלים – שפה אקדמית עשויה להיות מורכבת בכוונה תחילה, אך עליה להיות מובנת. הקורא צריך להיות מסוגל להבין את הכתוב, ואם הניסוח מעורפל מדי או לא ברור דיו – העורך נדרש לתקן אותו.
  • האחדה של מונחים – תרגום מקצועי מחייב שימוש במונחים הנכונים הנהוגים באותו התחום. עם זאת, לעיתים המתרגם עשוי לתרגם מושג באופן כלשהו ורק בהמשך לגלות כי טעה וכי יש לתקן את המושג הזה במקומות אחרים בטקסט. במקרים אלו, עורך מיומן יוכל לבצע האחדה וכך הלקוח יקבל לידו תרגום איכותי ונכון.

Log in with your credentials

Forgot your details?