לכאורה מילים ומספרים משתייכים לשני עולמות שונים. אלא שבדיקה קצרה מגלה כי גם מי שאינו מחשיב את עצמו כאדם אנליטי, עושה שימוש יומיומי כמעט בביטויים הכוללים לא רק מילים, אלא גם מספרים. במקרים רבים ניתן לתרגם ביטויים ופתגמים אלו ללא כל בעיה, אך במצבים אחרים, הצירוף הזה בין אותיות ובין מספרים מספק אתגר אמיתי לכל מתרגם.

אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד

האתגר המשמעותי ביותר עבור מתרגמים רבים הוא גישור על הפער התרבותי הקיים בין השפות, כשלא תמיד יצליח המתרגם למצוא ביטוי מקביל בשפת היעד. הקושי הזה בולט אף יותר כאשר מדובר בביטוי שגם דוברי השפה אינם בהכרח מבינים. דוגמה לביטוי מסוג זה ניתן למצוא בשפה העברית. הביטוי "אני ואפסי עוד" מקורו בתנ"ך בספר ישעיהו פרק מ"ז פסוק ח', ושם הוא נועד לנזוף באימפריה של אותו הזמן – בבל, על יהירותה הרבה. משמעות הביטוי בעברית היא "אין עוד מלבדי" או בעברית מדוברת "אין עלי"; "אפס" בשפה התנ"כית משמעותה "דבר שהיה ונגמר", "כלום", וכך ניתן להבין את הביטוי העברי כאילו "מלבדי אין דבר". באנגלית תורגם הביטוי בברית הישנה כ-" I am, and there is none else beside me". גם אם התרגום הזה אכן נכון, הוא אינו מצליח להעביר את הצליל המדויק של הביטוי בעברית ואת המשמעות העומדת מאחוריו.

התאפס על עצמו

מאפס אחד לאפס אחר, ביטוי הסלנג "התאפס על עצמו" במשמעות של "חזר למציאות" או "חזר לעצמו" הוא חדש יחסית בשפה העברית, וייתכן מאוד שמקורו בביטוי אנגלי. באנגלית, כאשר אומרים To zero in on לא מתכוונים להפיכה של דבר מה לאפס, אלא הכוונה כאן היא להתמקדות יוצאת דופן בדבר מה. מקורו של הביטוי באנגלית אינו ברור לחלוטין, וייתכן הוא קשור לביטויים דומים כמו ground zero ששם קיים מיקוד באזור פיזי מסוים, או התקרבות לאזור פיזי כלשהו. גם במקרה זה, קשה למצוא תרגום מדויק לעברית. אומנם הביטוי "התאפס על עצמו" הוא ניסיון נאה, אך המשמעות שלו אינה זהה למשמעות הביטוי המקורי באנגלית, ואולי גם לעולם לא יימצא האפס הנכון.

מלכוד 22

מי שקרא את הספר של הסופר המוערך ג'וזף הלר יבין היטב את משמעותו של פתגם זה, וגם בשפה העברית הוא מצא את מקומו. הלר כתב את הסאטירה שלו על מלחמת העולם השנייה, ובעזרת הביטוי הוא התכוון לתאר סיטואציה שבה האדם אינו יכול להימלט ממצב האבסורדי שבו מתקיימות שתי מערכות כללים סותרות, או כאשר הפרט נדרש לוותר על צורך מסוים כדי להשיג צורך אחר שלו. ברומאן של הלר נדרשו הגיבורים להתמודד עם הבירוקרטיה המורכבת של המערכת הצבאית, ואולי מכיוון שמצב זה מוכר לישראלים רבים, השתרש הביטוי גם בעברית.

כמה זה תריסר?

ביטויים רבים שעושים בהם שימוש היום, אבדה כבר משמעותם המקורית ואבד הקונטקסט שלהם. אחד מביטויים אלו המשמשים בשפה האנגלית והמהווים אתגר לכל חברת תרגום, הוא הביטוי baker`s dozen. כדי להבין אותו צריך להכיר מעט את ההיסטוריה של תקופת ימי הביניים באירופה. בזמנים קשים אלו ניסה כל אדם להרוויח עוד קצת כסף, וגם אופים סיגלו לעצמם שיטות משלהם למשוך עוד קצת כסף מהציבור. מכיוון שבימי הביניים (וגם היום למעשה) הלחם היה חלק מרכזי בתפריט של כלל הציבור, האופים הרשו לעצמו לגבות סכומי כסף גדולים עבור מנות קטנות. מעלליהם של האופים הגיעו לאוזני השליטים שהחליטו שאין מנוס מנקיטת צעדים תקיפים. אופה שבמקום 12 ככרות לחם סיפק ללקוח 11 כיכרות לחם (או פחות) הוענש באופן קשה, ומסתבר שאמצעי ההרתעה עבדו; האופים החלו לגלות נדיבות רבה על מנת להבטיח לעצמם כי הם מצייתים לחוק, ועל כן "תריסר של אופים" הוא למעשה 13. עכשיו כל מה שנותר הוא למצוא את התרגום הנכון.

נֹח בשבע שגיאות

אחד הביטויים החביבים ביותר בשפה העברית הוא "נֹח בשבע שגיאות". אין מדובר בהכרח בביטוי שגור בשפה המדוברת, אך הכוונה כאן ברורה – משמעות הפתגם היא כתיבה עמוסה בשגיאות גם כאשר מדובר במילה פשוטה כמו השם נח. המושא שעליו נאמר ביטוי זה הוא ככל הנראה אדם שאינו בקיא בשפה הכתובה ועל כן בכישרונו הרב הצליח לטעות גם בכתיבתה של מילה פשוטה שכזו. מכיוון שבעברית הסיכוי לטעות בכתיבת השם "נח" הוא קלוש למדי, ההשערה היא שמקור הביטוי הוא משפת היידיש (הנכתבת כאמור באותיות עבריות) שבה משמשות אותיות אהו"י כאמות קריאה. כך ניתן למשל לכתוב את השם הפשוט הזה בכמה צורות. ניתן למשל לכתוב "נויח", אך גם "נאוייעך". אם מתייחסים לצורת הכתיבה האחרונה הכוללת שבע אותיות, ביטוי זה הופך להיות ברור יותר. אם נדרש לתרגם ביטוי זה לאנגלית למשל, תרגום טכני לא יועיל לנו ולא יאפשר להעביר את משמעותו האמיתית של הביטוי.

אנחנו שנינו

ביטויים זוגיים נפוצים בשפות רבות. בעברית למשל ניתן למצוא את הביטוי "טובים השניים מן האחד" ובאנגלית קיים הביטוי "that makes two of us" וכמובן גם "Two is company, three`s a crowd". כל אחד מביטויים אלו אינם ניתנים לתרגום מילולי, ונדרשת זהירות רבה בבחירת המילים המתאימות. במקרים אלו שואל את עצמו המתרגם המקצועי כיצד עליו לנהוג, והפתרון תלוי כמובן בהקשר ובטקסט המיועד לתרגום. אם מדובר בספר שקיימת בו אפשרות להוספה של הערות ביאור שונות, הרי שקיים כלי חשוב שהמתרגם יכול להיעזר בו. המתרגם יכול למשל להחליט למצוא לביטוי חלופה שלא תהיה זרה לשפת היעד, אך להוסיף הערת שוליים המבארת את הביטוי המקורי ואת הסיבה לשינוי בתרגום. אך פתרון מעין זה אינו תמיד אפשרי, ובמקרים רבים הוא עלול אף לקטוע את רצף הקריאה ולפגוע ביכולתו של הקורא להבין את הכתוב. בסופו של דבר, פתגמים הכוללים מספרים מהווים אתגר אמיתי עבור המתרגם, ולא תמיד יימצא הפתרון האידיאלי.

Log in with your credentials

Forgot your details?