מאז שהטלוויזיה נכנסה לסלון המשפחה, בכל דור ודור ישנה תוכנית או סרט המצליחים לכבוש את ליבם של הצופים. בעבר היה זה הסרט הערבי של יום שישי ולאחר מכן הטלנובלות הספרדיות ביססו את מעמדן כשליטות הבלעדיות של הפריים-טיים. כיום, לעומת זאת, אף על פי שיחסי המדינות ידעו ימים טובים יותר, התוכנית המבוקשת היא הטלנובלה הטורקית "הכלה מאיסטנבול". כיאה לתוכנית מסוגה היא מושכת את תשומת ליבם של צופים רבים, לאו דווקא צופים המשתייכים לקהילת יוצאי טורקיה. תוכנית זו מאפשרת לצופים להכיר את השפה הטורקית, וזו גם ההזדמנות לעמוד על מאפייניה הייחודיים של השפה הזו. על כך – במאמר הבא.

קצת על הכלה מאיסטנבול

כל מי שגלש באתרי החדשות המקוונים או ברשתות החברתיות נתקל בוודאי באזכור של הטלנובלה הטורקית, גם אם הוא עצמו טרם נסחף אחרי הסדרה החדשה. כוכבי הסדרה עצמם צפויים להגיע לארץ בחודש אפריל, ולשיר את הלהיטים הגדולים שליוו את הטלנובלה. שירים אלו סייעו לצופים רבים להכיר את השפה הטורקית ואף ללמוד קצת ממנה, בדומה למה שהתרחש סביב שיגעון הטלנובלות הספרדיות. אך רגע לפני שנדון בשפה הטורקית, כדאי אולי להכיר מעט את "הכלה מאיסטנבול". הגיבורה המרכזית של הסדרה היא סורייה – מוזיקאית צעירה המנסה לפרוץ ולהצליח בתחום הקשה הזה. היא גרה, איך לא, באיסטנבול בבית של דודתה ומתפרנסת למחייתה כזמרת ליווי. כיאה לז'אנר, סורייה, שבאה מרקע צנוע, פוגשת באיש עסקים נאה ומצליח העונה לשם פארוק. בתחילה הכול מתנהל על מי מנוחות, אלא שכמו בכל סדרה טובה – גם כאן נדרשת קצת דרמה. משפחתו של פארוק אינה מתלהבת, בלשון המעטה, מן השידוך, ומעדיפה שפארוק יתחתן עם אישה אחרת שייעדו לו. כדי להשיג את מטרתה, אסמה, אמו של פארוק, אינה בוחלת באמצעים, וכך הצופים נהנים מחוויה מסעירה ומרגשת לכל הדעות. כוכבי הסדרה, אוזג'אן דניז ואסלי אנבר, מצליחים מאוד מטורקיה, וגם בארץ צפויה להם ככל הנראה קבלת פנים חמה.

משפחת השפות הטורקיות

ראשית, לפני שמתחילים לדון בטיבה של השפה הטורקית, חשוב להדגיש כי אכן יש שפה כזאת. טורקיה אומנם נמצאת במזרח תיכון, אך תושביה דוברים שפה משל עצמם, השונה מאוד מן השפה הערבית, וכמובן – גם נכתבת באותיות שונות לגמרי. השפה הטורקית מדוברת על ידי כ-75 מיליון דוברים ברחבי העולם, וניתן למצוא אותם לא רק בטורקיה אלא גם בבלקנים. טורקיה אומנם נמצאת בתווך, בין אסיה ובין אירופה והמזרח התיכון, אך השפה הטורקית אינה משתייכת למשפחת השפות ההודו אירופיות או למשפחת השפות השמיות או הסלביות. השפה הטורקית נמצאת למעשה בקטגוריה משל עצמה. יש הרואים בה כשפה מבודדת, אך נהוג לראות אותה כחלק ממשפחה מצומצמת יחסית הכוללת שפות כגון אזרית וטורקמנית המדוברות בקווקז ובטורקמניסטן. שפות אלו ואחרות משתייכות למשפחה הנקראת בלועזית Oghuz, ודובריהן מצליחים להבין זה את זה – עד לרמה מסוימת.

טורקיה – רקע היסטורי

תושבי טורקיה של היום הם ככל הנראה צאצאים של עמים שהיגרו לאזור ממרכז אסיה, למשל ממונגוליה ומסיביר. את השפה הטורקית עצמה הביאו לאזור הכובשים הסלג'וקים (Seljuk), שבמאה ה-11 הצליחו להשתלט על אזורים רבים באסיה. לסלג'וקים הייתה אומנם שפה משלהם, אך הם הושפעו מאוד מהשפה הפרסית ומתרבות האיסלאם שאותה אימצו. על כן, השפה הפרסית הפכה להיות שפת הממשל ואילו השפה הערבית הייתה שפת הדת. עם זאת, השפה הטורקית עדיין נותרה, וכאשר האימפריה העות'מנית השתלטה על האזור בסוף המאה ה-13 לספירה, גובשה שפה טורקית שכללה השפעות רבות מן הערבית ומן הפרסית. כך נוצרה טורקית עות'מנית שאוצר המילים שלה היה רווי במילים מהשפה הפרסית ומהשפה הערבית. יש לציין כי השפעות אלו (של הפרסית ושל הערבית) היו משמעותיות הרבה יותר בשפתם של בני המעמד הגבוה, לעומת שפתם של בני העם. אך כל חברת תרגום וכל מי שעוסק בתחום של תרגום מקצועי, יודע כי זאת רק ההתחלה של השפה הטורקית. השפה הטורקית המשיכה להתפתח.

המהפכה של אטאטורק

בשנות ה-20 של המאה ה-20 נפל דבר באימפריה. מוסטפא כמאל אטאטורק, איש צבא וממדינאי שהתנגד למשטר העות'מני ששלט בטורקיה, החליט להקים תנועה לאומית-טורקית והחל לשנות את פניה של מדינה זו. אטאטורק נבחר לנשיא הראשון של הרפובליקה הטורקית שהוקמה בשנת 1923, ופתח בהליכי מודרניזציה וחילון. כחלק מקביעת תקן לשפה הטורקית, החליט אטאטורק להחליף את האלף-בית הערבי באלף-בית טורקי המתבסס על זה הלטיני. מהלך זה של שינוי האלף-בית הקל את לימוד הקרוא-וכתוב על אזרחים רבים בממלכה. הסיבה לכך היא פשוטה – האלף-בית הלטיני מתאים הרבה יותר לצליליה של השפה הטורקית, ואילו השימוש באותיות הערביות יצר בלבול רב בקרב דוברי הטורקית והקשה עליהם את הקריאה ואת הכתיבה. למעשה, אטאטורק נפטר מן הטורקית העות'מנית שאותה דיברה האליטה, ואימץ את הניב שאותו ניתן היה לשמוע ברחובות איסטנבול. כחלק מהמאמץ של אטאטורק להחיות את השפה הטורקית, הוא החזיר לשימוש מילים ארכאיות או יצר מילים חדשות.

אתגר התרגום של השפה הטורקית

כפי שניתן להיווכח, לשפה הטורקית רקע היסטורי מרתק ומורכב המושפע רבות מן המצב הפוליטי של האזור. מטרתו של אטאטורק הייתה כמובן לגבש את הזהות הלאומית של העם הטורקי, אך לשפה חוקים משלה. כך, למרות מאמציו של אטאטורק לדחוק מן השפה את המילים הזרות, אוצר המילים הטורקי כולל עדיין מילים השאולות מן השפה הפרסית ומן השפה הערבית. מילים אלו קיימות לצד המילים שאטאטורק ביקש להכניס לשפה, וכך ייתכנו שתי מילים המתארות את אותו הדבר. אך כאן, העוסקים בתחום של חברת תרגום מקצועית נדרשים לתשומת לב מיוחדת. ישנן מילים שהמשמעות שלהן דומה, אך הן משמשות בנסיבות שונות. למשל המילה kolay נועדה להחליף את המילה basit (שמקורה בערבית), אך דוברי השפה ייחדו בפועל לכל מילה משמעות נפרדת. כך, את המילה kolay  יש לתרגם כ"קל" ואילו את המילה basit יש לתרגם כ"פשוט". בשורה התחתונה, כדי להשיג תרגום מקצועי ואיכותי מומלץ לבחור חברת תרגום המעסיקה מתרגמים מקצועיים המכירים היטב את אופייה של השפה הטורקית והיודעים כיצד להתמודד עם האתגרים שהיא מציבה.

Log in with your credentials

Forgot your details?