צלליות הולכות עם דגלים מהעולם

לא פעם, כאשר מנסים להסביר בדיחה הכתובה במקור בשפה האנגלית למשל, משתמשים בביטוי "באנגלית זה נשמע יותר טוב". ובאמת, אף על פי שהומור הוא עניין המשותף לכל השפות ולכל התרבויות, לא תמיד ניתן לתרגם אותו בקלות. אומנם כל בני האדם חווים חוויות דומות ועוברים שלבים דומים בחיים, אך ההומור הוא מורכב הרבה יותר ומהווה אתגר אמיתי עבור כל מתרגם המעוניין שהקורא יבין את הבדיחה גם בשפת היעד. מהו האתגרים שעימם נדרש המתרגם להתמודד והאם ניתן בכלל לתרגם הומור? על כך במאמר הבא.

פערים תרבותיים

אנחנו אוהבים לחשוב על העולם שלנו כעל כפר גלובלי אחד גדול שבמסגרתו כולנו חולקים אותה מסגרת תרבותית. אם זה היה המצב, הרי תרגום של הומור משפה לשפה לא היה בעייתי כלל. ואכן כאשר מדובר בשתי תרבויות חופפות החולקות עולם ידע משותף, ערכים ואמונות, תרגום של הומור הופך להיות עניין פשוט יחסית. כך לדוגמה, ישנן בדיחות הנוגעות לעולם היהודי שגם היום, על אף הזמן שחלף יהיו מובנות. לעומת זאת חלק גדול מהבדיחות מצריך הבנה של המבנה התרבותי-חברתי של החברה. הומור קשור לעיתים קרובות לדת של דוברי השפה, למנהגים החברתיים שלה, להיסטוריה המשותפת שלה ולאורח חייהם של דובר השפה. לחברה, למנהגיה ולעולמה התרבותי מאפיינים ייחודיים ובמצבים רבים ההומור מצליח לגעת בדיוק באותם אזורים המעוררים חיכוך בחברה או בתחומים בעייתיים. במצב זה ההומור ממלא תפקיד חברתי עדין וחשוב ולא תמיד יכול התרגום  לשמר את ההשפעה הייחודית של ההומור.

פערים היסטוריים

תרגום של הומור אינו תרגום טכני. כאשר חברת תרגום נדרשת לתרגם טקסט הכולל שימוש בהומור, חשוב לשים לב לתקופה ההיסטורית שבה מדובר. זאת מכיוון שבמקרים רבים, ההומור לא רק קשור רק לתרבות מסוימת אלא גם לתקופה מסוימת בהיסטוריה או לדמות היסטורית מסוימת. ללא הרקע ההיסטורי, לא יוכל הקורא להבין את ההומור שביסוד הדברים. לצורך העניין, בזמן תקופת מלחמת המפרץ בארץ (שנת 1990) נהוג היה לספר את הבדיחה הבאה: "טיל סקאד מגיע לישראל ופוגש בדרכו טיל פטריוט. שואל הסקאד את הפטריוט 'איך אני מגיע לתל אביב' עונה הפטריוט 'בוא אחרי, אני בדרך לשם'". בדיחה זו מתייחסת כמובן למצב שבו טיל הפטריוט, שמטרתו הייתה ליירט את הסקאד ולהגן על שמי הארץ, ביצע פעולה הפוכה. אך על מנת להבין הומור מסוג זה וכדי לתרגם אותו כראוי, נדרשת הבנה של התקופה ההיסטורית ושל הביקורת בבסיסה של הבדיחה.

טאבו חברתי

אחד הקשיים המשמעותיים ביותר בתחום התרגום נוגע לטאבו חברתי. טאבו משמעותו כל נושא או עניין הנחשב בחברה מסוימת לאסור. זה יכול להיות איסור על שימוש בשמות מסוימים, איסור על נושאי שיחה מסוימים או איסור המתייחס לעניין דת. במקרים אחרים, הטאבו יכול להיות תקף בסיטואציות מסוימות בלבד. כך למשל בארץ, בשל רגישות הנושא, קיים במקרים רבים טאבו הנוגע לעיסוק בכל הקשור להומור בנושא השואה. טאבו זו עשוי להשתנות בהתאם להקשר החברתי ולאנשים השומעים או הקוראים את הדברים, וישנם מצבים שהומור זה יתקבל בברכה או בהבנה, אך לא תמיד יהיה זה כך. על כן, כאשר המתרגם נדרש למשל לתרגם טקסט שיווקי העושה שימוש בהומור על מנת להעביר מסר כלשהו, הוא חייב להכיר היטב את תרבותה של שפת היעד, ועליו להיות למצבים של טאבו העלולים לפגוע בכוונת המפרסם.

משחקי מילים

אתגר נוסף הניצב בדרכו של מתרגם הוא הומור הנובע ממשחקי מילים. הומור מסוג זה יהיה לרוב הומור יבש, ויהיה קשה מאוד לתרגם אותו לשפת היעד תוך שמירה על המשמעות המקורית של המילים ועל הצליל והמשקל של המשפט המקורי. הומור מסוג זה נפוץ לדוגמה מאוד בשפה האנגלית-בריטית הידועה במשחקי המילים שלה. כך למשל בספרו של לואיס קרול פוגשת אליס בצב ושואלת אותו על השיעורים שאותם הוא נדרש לעשות מדי יום. המילה ל"שיעורים" באנגלית היא "lessons" ותשובתו של הצב היא שבכל יום קטן משך הזמן שהוא מקדיש לשיעורים ומכאן שמם – lessen משום שהם פוחתים מדי יום. במקרים של משחקי מילים מסוג זה, לא תמיד תהיה באפשרות המתרגם למצוא פתרון שיצליח לשמר את טבעו של ההומור המקורי, ואז ייתכן כי כמו במקרה של אליס בארץ הפלאות, ייעשה שימוש במהדורה מוערת שתכלול פירושים והערות לטקסט המתורגם.

לא לקלקל

כאמור לא תמיד יש באפשרות המתרגם לאתר את הפתרון המושלם ולא כל בדיחה או כל טקסט הומוריסטי ניתנים לתרגום. במקרים אלו, אחד הכללים המנחים הם להשתדל שלא "להרוג את הבדיחה" ולא לנסות להסביר אותה יתר על המידה. ההסבר המפורט לא יאפשר לקורא ליהנות מההומור בשל המאמץ הרב שיושקע בניסיון להבין את כוונת המתרגם. אך האם משמעות הדבר כי אין אפשרות כלל לתרגם את ההומור המאפיין את הטקסט? סביר להניח כי ישנם מצבים שבהם אכן ההומור "הולך לאיבוד" בתרגום, אך ישנם גם מקרים אחרים שבהם בכל זאת ניתן לשחזר משהו מתוך הכוונה של הטקסט המקורי. זאת ניתן להשיג אם המתרגם מבין שעליו לוותר לעיתים על תרגום מילולי של הטקסט ולבחור בתרגום המעביר את רוחו ואת כוונתו. כלומר, המתרגם יצטרך לבצע תהליך של לוקליזציה בטקסט המתורגם ויהיה עליו לבחור בניסוח הומוריסטי המתאים לתרבותה של שפת היעד. זהו כמובן אינו הפתרון המושלם, אך ישנן מצבים שבהם רק באופן זה ניתן יהיה לגרום לקורא של התרגום לחייך.

בחירה במתרגם המתאים

כפי שניתן להיווכח, הקשיים בתרגום של הומור לשפות שונות, הם רבים, ומכאן החשיבות הרבה שיש לבחירה במתרגם. המתרגם הנכון נדרש להכיר לא רק את שפת היעד אלא גם תרבותה, שכן רק כך יוכל להבין את ההומור שבטקסט – תנאי בסיסי למציאת התרגום המתאים ביותר. על כן, לפני שממהרים לבחור במתרגם חשוב לבחון מהי מידת היכרותו את שתי השפות, האם ביצע עבודות דומות בעבר ועד כמה הוא מכיר את הנושא שבו עוסק הטקסט. בעת הצורך, מומלץ להתייעץ עם חברת תרגום בעלת ניסיון שתוכל לסייע באיתור איש המקצוע המתאים למשימה הרגישה הזאת.

 

Log in with your credentials

Forgot your details?